היסטוריה של ביליארד

ביליארד שוחק לאורך מאות בשנים באנגליה ובצרפת. במהלך המאה ה-19 החלה גם באמריקה התשוקה לספורט עם המקלות והכדורים. שולחנות ביליארד הופיעו בכל הקולוניות מהמאה ה-17 ואילך. תרבות הביליארד באמריקה אפיינה את אוכלוסיית המהגרים. המהגרים האנגלים שיחקו ביליארד פורט-אנד-קינג, האיטלקים שיחקו ביליארד פין, והצרפתים שיחקו קארמבול עם שולחנות ללא כיסים.

משחק הביליארד העתיק ביותר ששוחק באמריקה היה ביליארד כיס אחד וארבעה כדורים. התיעוד הראשון אודות משחק זה הוא משנת 1775. עד 1870 רוב האמריקאים שיחקו ביליארד ארבעה כדורים על שולחן ביליארד אנגלי: 12 פיט אורכו, ארבעה כיסים וארבעה כדורים, שני כדורים לבנים ושני כדורים אדומים, ואת המשחק שיחקו כמו ביליארד אנגלי – על-ידי הטבעת כדורים לכיסים, עם פגיעה בכדורים נוספים. צורה זו של משחק נקראה קארומס (caroms).

האמריקאים נהגו לשחק בעיקר בשני סוגי משחק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19. האחד, סטרייט-רייל (Straight Rail), והשני, פול חמישה-עשר כדורים (Fifteen-Ball Pool). סטרייט-רייל הוא הגרסה האמריקאית למשחק הצרפתי קארמבול (Carambole). בגרסה זו שיחקו על שולחן קארמבול צרפתי ללא כיסים.

אבות המשחק המודרני של משחקי הפול היו המשחק פול חמישה-עשר כדורים והמשחק פול שישים-ואחד, שאותם שיחקו על שולחן עם כיסים והתבססו על משחקי הפירמידה מאנגליה. אגב, המושג קארום (Carom) אינו קשור למשחק ההודי העתיק והפופולארי באותו שם.

המושג ביליארד בשימושו האמריקאי מעורפל קמעה, והוא מציין דברים שונים עבור אנשים שונים. במקור התייחסה המילה ביליארד למשחק ביליארד פורט-אנד-קינג, שאותו שיחקו בחישוק ויתדות, כדורת. מאוחר יותר וגם כיום הוא מציין משחק בשני כדורים לבנים וכדור אחד אדום, ביליארד אנגלי בשמו האחר. כשהחלו לשחק על שולחן, החל הביליארד לציין כל משחק על שולחן ביליארד.

באמריקה למילה ביליארד יש משמעות כפולה. משמעות אחת מציינת את כל משחקי המקל על שולחן. אבל כיוון שיש שני סוגי שולחנות, אחד עם כיסים ושני ללא כיסים, המשחקים האמריקאיים מחולקים לשניים. המושג המקובל למשחק על שולחן עם כיסים הוא פול או ביליארד-כיסים (Pocket Billiards), ואילו המשחק על שולחן ללא כיסים נקרא רק ביליארד או קארום-ביליארד (Carom Billiards) או רק קארום.

משחקי קארום-ביליארד היו פופולאריים בציבור האמריקאי עד 1919, אז עוררו משחקי הפול של ראלף גרינליף יותר התעניינות. ב-1930 הפול והקארום-ביליארד כבר היו פופולאריים באותה מידה.